גזר דין בתיק ת"ד 8204-10-10

בפני נאשם אשר הורשע עפ"י הודאתו בכך שביום 19.6.10 נהג רכב בנתניה ברחוב שלום עליכם.

הנאשם נהג בשכרות כשבגופו 700% אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

כלומר, המדובר ברמה גבוהה עד מאוד של שכרות.

הנאשם איבד השליטה על הרכב, והתנגש בעמוד תאורה. כתוצאה מכך, נחבל בגופו ונגרם נזק לרכוש.

קודם הגשת התסקיר:

הצדדים הציגו בפני הסדר טיעון "מסגרת" ובו התייחסות לשתי אפשרויות:

היה ותסקיר שירות המבחן יהיה חיובי - ישלח הנאשם לריצוי עונש מאסר מותנה ופסילת מינימום של 24 חודשים.

היה ויתקבל תסקיר שלילי - ישלח לריצוי מאסר בפועל.

עתה, משהונח בפני התסקיר, אין בו המלצה טיפולית. יש בו כדי לציין כי המדובר בהתמכרות ארוכת שנים, וכי אין לנאשם כוחות די הצורך לפעול לגמילה מלאה ...

צר לי להיווכח, כי התסקיר מספר שהנאשם פנה ביוזמתו לגמילה "פרטית", אך זו לא צלחה.

לא אוכל לקבל דברי הסנגור לפיהם הנאשם לא הגיע לשירות המבחן כי החליף כתובת.

טענה זו מוטב ולא הייתה נטענת כלל.

למרבה הצער, איבד הנאשם לאחרונה את אימו אשר נפטרה כתוצאה ממחלה קשה.

אולם, ומבלי להתעלם מעובדה מכאיבה זו, התסקיר מתאר התמכרות ארוכת שנים, הן לסמים קשים והן לאלכוהול. בתסקיר תיאורים מכמירי לב, בדבר ילדותו הקשה של הנאשם, התחברותו לנוער שוליים והתמכרות הולכת וגוברת לסמים שהביאו אותו למצבי מוות קליני.

בנקודת זמן זו, אין ספק כי היה ולא יעבור הנאשם הליך מוסדי מובנה וממושך של גמילה מלאה, חייו בסכנה!

במקביל, לנגד עיני עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין, אשר תחולתו ממחר ועיקריה עיקרון ההלימה והגמול.

במצב עניינים זה, אין מנוס אלא מליתן דגש להגנה על שלום הציבור, שהרי המשך נהיגת הנאשם כמו המשך היותו מכור לסמים ואלכוהול - עלולה לגבות מחיר בחיי אדם.

על בית המשפט חובה להגן על הנאשם מפני עצמו.

על בית המשפט חובה להגן על הציבור מפני הנאשם.